ספורו של סבסטיאן

מדובר בחייל, עולה חדש מצרפת, שבגיל 25 התגייס לצבא, ומצא את עצמו לאחר כמה שבועות בשערי כלא 6 לאחר שנשפט ל 7 ימי מחבוש על נפקדות.

בשערי הכלא נערך עליו חיפוש, ובארנקו, אבוי, נתפסה כמות של 0.92 גרם חשיש. הוא נלקח לחקירה, ושם, בתמימות, הסביר הוא לחוקריו שהוא מעשן כל הזמן, כבר מגיל 14.

- כמה פעמים עישנת מאז הגיוס? שאלו אותו.

- “בערך 10 פעמים”, ענה. “בכל פעם שבאתי הביתה לחופשה”…

וכך הוא הואשם בהחזקת סם והברחתו לכלא, וגם, בעישון 10 פעמים…

בהתחלה היה לו סנגור מהסנגוריה הצבאית – המקבילה הצבאית של הסנגוריה הציבורית. אני חייב לומר שהסנגור הצבאי היה עו”ד מוכשר מאד, שהבין שלסבסטיאן מצפה עונש חמור של בין 6 ל 10 חודשי מאסר.

לכן הוא המליץ לסבסטיאן לבקש שחרור מהצבא על סמך התמכרותו לחשיש, כשבמקרה זה המשפט עובר לערכאה אזרחית, וכידוע, על שימוש עצמי בבתי משפט במדינה לא מקבלים מאסר בפועל.

לכן הסנגור אירגן שהקב”ן של הכלא יראה את סבסטיאן.

הכל טוב ויפה? בכלל לא.

כי הקב”ן ראה אותו והחליט שהוא לא מכור ממש, ואין סיבה שמשפטו לא ימשיך.

באותו היום התמניתי בתור הסנגור שלו, ובקרתי אותו בכלא.

הוא היה מאוכזב מאד שפסיכיאטר לא בא לדבר איתו.

למחרת נודע לי שהפסיכיאטר לא יראה אותו.

הופענו בבית הדין הצבאי ועשיתי הכל כדי שאקבל צו שיפוטי:

(מאחר שמפקדת הקבני”ם סירבה לאפשר לפסיכיאטר לראות את סבסטיאן בטענה שקב”ן ראה אותו ולא מצא שהוא מכור, הייתי חייב לקבל צו מהשופט שיכפה זאת עליה).

מה שהיה שם קשה לתאר, ובסופו של דבר הורה אב בית הדין, אלוף משנה פורת, כי פסיכיאטר צבאי יראיין את סבסטיאן על אפה ועל חמתה של התביעה הצבאית ושל האחראית על הקב”נים, בדיוק כמו שרציתי.

קשה לתאר אילו מכשולים ניסו להציב בפני, במיוחד התובעת הצבאית שקשה למצוא קשוחה ממנה. היא נלחמה כמו לביאה פצועה. מה שבסוף הרתיע אותה היה איום שלי שלמחרת אני מגיש בשם סבסטיאן תביעה ע”ס 50.000 ₪ נגדה ונגד הפרקליטות הצבאית.

לבסוף סבסטיאן שוחרר מהצבא ומשפטו יועבר לבימ”ש אזרחי.

פיקנטריה קטנה – באחד הדיונים הודיע אב בית הדין כי ביום שני הקרוב יש לו יום הולדת. אז בדיון שהתקיים באותו יום שני, אמרתי לו בתום הדיון:

“רגע, לא גמרנו”.

- “מה קרה”? שאל אותי.

- “איפה העוגה?” עניתי…

השופט נבוך והודה שנשארה לו חתיכה בלשכה שלו, ואני מוזמן לשם.

סחבתי [ממש פיזית] את התובעת איתי, נכנסנו, כשהיא אדומה לגמרי מהתרגשות, והתכבדנו בקולה ועוגת גבינה, ואני גם נאמתי נאום ברכה על הכוס (קולה).

בישיבה הבאה אמרה לי אחת מהפקידות של התביעה כי התובעת אמרה לה שלא נפגשה מעולם עם עו”ד כמוני. שמחתי, אבל אז היא אמרה לי שעלי להיזהר, כי עכשיו זה בשבילה אתגר אישי עוד יותר גדול לנצח מישהו כמוני…

זהו אתגר שאני מקווה כי לא תצליח לממש…

מספר ימים לאחר מכן קיבלתי במייל מכתב תודה מסבסטיאן:

“בהתחשב במספר הרב של האישומים נגדי, כל חברי העצורים היו בטוחים שאהיה האחרון ברשימה שאשתחרר. לכן הפתעתם הייתה כה גדולה כאשר הייתי זה שהשתחרר ראשון… עו”ד גרוס עשה, ללא ספק, עבודה מצוינת!”

שלומי סנדק

המסך הכחול מתחלף אחרי פחות מדקה - הבעיה היא בקובץ המקור, לא אצלך

תודה לערן על התמונה. תהנו באמסטרדם.

לכתבה המלאה ב-Ynet

הח”כיות רבו על חדר וישיבות הוועדה הושבתו

מאבק בין חברות הכנסת נדיה חילו וזהבה גלאון הביא השבוע להשבתת הדיונים בוועדה לזכויות הילד. יו”ר הוועדה חילו זעמה על כך שגלאון ביקשה ממנה לפנות אולם דיונים, בטענה שהזמינה אותו מראש. יו”ר המועצה לשלום הילד שצפה בוויכוח בין המחוקקות סיפר: “זה היה מביך מאוד”

אמנון מרנדה מאתר Ynet.

  Loading...

בית מחוקקים או גן ילדים? יו”ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, נדיה חילו, הודיעה השבוע כי תשבית את דיוני הוועדה עד להודעה חדשה. ההחלטה להשבית את הוועדה לא התקבלה מסיבות אידיאולוגיות או פוליטיות, אלא בשל מאבק, שנוצר בין חילו לח”כ זהבה גלאון, על החדר שבו יתקיימו הישיבות.

 הרקע לוויכוח נעוץ בכך שגלאון, העומדת בראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים, וחילו צריכות לחלוק את אותו חדר ישיבות. על המנגון המקצועי של הוועדות הוטלה האחריות לתאם את שעות הפעילות באולם.

ביום רביעי השבוע, התכוונו שתי הוועדות לקיים ישיבה באותו החדר בסביבות השעה 09:00 בבוקר. “חילו כבר הייתה באולם ועמדה להתחיל את הישיבה, ואז הגיעה גלאון”, מספר אחד ממקורביה של חילו, “במקום ללכת לחפש מקום אחר גלאון לא ויתרה וחוללה מהומה. היא אמרה למוזמניה להיכנס לאולם, התיישבה על יד ח”כ חילו ואמרה שהיא לא תיתן לישיבה להתנהל. זה היה מביך מאוד”.

 חילו החליטה לוותר, יצאה עם מוזמני הישיבה ומצאה חדר אחר. למרות זאת, אחרי הדיון היא שיגרה מכתב למנכ”ל הכנסת אבי בלשניקוב בו הודיעה כי עד לפתרון משבר החדר היא משביתה את פעילות הוועדה.

 ”כדי לשים סוף לוויכוח הקולני לצערי נאלצתי לעצור את הישיבה”, אמרה חילו ל-ynet, “לרגע הודעתי על ביטול הישיבה, אך בשל החשיבות של נושא זכויות הילדים בעיני ומפאת כבודם של אנשי המקצוע שהגיעו מכל רחבי הארץ, המשכתי את הישיבה במקום אחר. המקרה שאירע לא ראוי”.

 מלשכתה של ח”כ גלאון נמסר: “מועד הישיבה תואם ל-18 ביוני והודעה על כך נמסרה למנהלת הוועדה לזכויות הילד. מנהלת הוועדה לסחר בנשים נדהמה לגלות יום לפני הדיון, כי הוועדה לזכויות הילד זימנה ישיבה לאותו יום ולאותה שעה”. מלשכת גלאון נמסר עוד כי למרות שהנושא הועבר לטיפול מנגנוני הכנסת הופיעה חילו לאולם וביקשה לקיים בו ישיבה.

 ”הוועדה לסחר בנשים מקיימת ישיבות אחת לשבוע או אחת לשבועיים, לעומת הוועדה לזכויות הילד שמנהלת ישיבות פעמים בשבוע ולכן הוועדה לזכויות הילד הייתה צריכה להתגמש”, נמסר מלשכת גלאון.  

 מנכ”ל המועצה לשלום הילד, ד”ר יצחק קדמן, שהגיע לישיבת הוועדה לזכויות הילד סיפר ל-ynet על האירוע המביך: “הדיון בוועדה לזכויות הילד היה אמור להתקיים על חוק חשוב בצורה בלתי רגילה, שמבטיח שילד שנפגע מינית יקבל טיפול מהמדינה, אבל לצערי זה לא מעניין אף אחד. מה שמעניין זה מי כופף למי את הידיים - גלאון לחילו או להפך.

קדמן הוסיף: “היה ויכוח שלא מכבד את הכנסת בין שתי חברות כנסת בשאלה מי יותר חזקה, למי יש יותר זכויות. זה היה מביך מאוד, פשוט ביזיון מאוד גדול. בסמוך אגב היו חדרים פנויים. אני לא מבין איך כנסת שהשקיעה מאות מיליוני שקלים באגף חדש של ועדות יכלה ליצור מצב ששתי ועדות צרכיות לריב. מילא חברות הכנסת שמעורבות בכך, אבל היו 40 מוזמנים, 20 אנשים בכל וועדה שהגיעו ממקומות רחוקים מאוד בארץ”. 

מנכ”ל הכנסת, אבי בלשניקוב, סירב להגיב על הפרשה, עם זאת, ציינו גורמים בכירים בכנסת כי “מנכ”ל הכנסת לא האמין למשמע אוזניו לנוכח האירוע בין שתי הוועדות, במיוחד לאחר הגדלת שטח הכנסת בצורה משמעותית. שתי הוועדות אינן זכאיות לאולם נפרד. מנכ”ל הכנסת לא מתכוון להתערב בניסיון כיפוף ידיים בין שתי חברות כנסת, שיפתרו את הבעיות בעצמן”.

לכתבה באתר Ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3563951,00.html

אוהד שם-טוב עם בי-ריל ובובו רגע לפני תחילת ההופעה…

 

הדג נחש מחממים

הנה הם באים

* או במילים אחרות, אל תשימו לב לתאריך על הגלויה - פשוט תלחצו עליה