הודעה חשובה: האמור בדפים אלה אינו מהוה ייעוץ משפטי, אלא אך ורק הצגת מידע רלוונטי לעיון הציבור, ותיאור של המצב המשפטי הנהוג כפי שהוא עולה מדברי חוק שונים הפתוחים לעיון הציבור, באופן מרוכז לנוחות הקוראים.

לקבלת הפניה ליעוץ משפטי ראשוני חינם, לחצו כאן.

 

המידע המוצג כאן הוא כללי ואיננו ממצה ובשום פנים ואופן אינו יכול להוות תחליף להתייעצות עם עורך דין. מומלץ בחום לכל מי שיש לו בעיה או שאלה משפטית ספציפית להפנותה לעורך דין ובכל מקרה אל לו להסתמך רק על האמור כאן כדי לדעת כיצד לנהוג. דעו כי אחזקת סמים ושימוש בהם אינם חוקיים בישראל ועלולים לגרור עונשים חמורים. עם זאת, אתם אזרחים בעלי זכויות שאסור לאיש לפגוע בהן.

 

03.01.2003 הפנקס פתוח: רישומים, תיקים ומה שביניהם

 

  • מה ההבדל בין תיק פלילי לרישום משטרתי? מה הנזק הנגרם בכל אחד מן המקרים? האם אפשר לבטל רישום משטרתי?

תיק פלילי הוא שמו העממי של כתב אישום תלוי ועומד שהוגש נגד אדם לבית משפט, או הרשעה במשפט כזה. כלומר: כאשר הוגש כתב אישום ע”י תובע לבית משפט, אנו אומרים שפתוח נגד אדם תיק פלילי; כאשר משפטו של אדם הסתיים בהרשעה אנו אומרים ש”יש לו תיק פלילי”.

כשמדברים על רישום משטרתי, מתייחסים בדרך כלל לאחד משני אלו: או חקירה תלויה ועומדת שטרם הוחלט לסיימה ע”י הגשת כתב אישום לבית משפט או ע”י סגירת התיק, או הרישום שבמחשב המשטרתי שקיים לגבי אדם. רישום כזה יכול להיות הן לגבי חקירה פלילית שלא הוחלט עדיין איך ממשיכים בה, הן לגבי משפט שמתנהל, והן לגבי משפט שהסתיים ונקבע בו שהנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו. תוצאתו של תיק פלילי, אם כן, היא בדרך כלל עונש, אם האדם שנשפט הורשע. זה יכול להיות צו מבחן, עבודות שירות, קנס, מאסר או מאסר על תנאי. תוצאתו של רישום פלילי היא, למעשה, קיום של הערה במחשבי המשטרה. להערה זו יכולות להיות השלכות רבות ושונות, שלא כאן המקום להיכנס לכולן, אך ניתן לומר שהמרכזיות שבהן, שנוטות להפריע לאנשים במהלך חייהם התקין, הן: העברת המידע לרשות הרישוי, לבתי משפט בהליכים אחרים, לגורמים רשמיים כאשר באים לקבל עבודה בשירות המדינה או לגשת למכרז, וכיו”ב. תוצאה חשובה אחרת היא שלא ניתן לקבל “תעודת יושר” מהמשטרה. תעודה זו היא למעשה אישור על “רישום נקי” והיא ניתנת רק למי שאין נגדו רישום, או שרישום זה נמחק.רישום משטרתי אפשר לבטל באחת מן הדרכים הבאות: אם מדובר בעבירה שהאדם הורשע בה (או נקבע שביצע אותה), אפשר לדרוש מן המשטרה למחקה מהרישום בתום תקופת ההתיישנות (תקופה שונה לגבי כל עבירה ועבירה, שמשתנה גם לפי נסיבות אחרות). אפשר גם לפנות לנשיא המדינה בבקשה לחנינה מן הרישום. הבקשה היא כמו בקשה שמוגשת לחנינה מעונש, רק שהמבוקש הוא לקצר את תקופת התיישנות הרישום. שיקול הדעת הוא לנשיא, שמתבסס על המלצה של משרד המשפטים. אם מדובר בחקירה תלויה ועומדת, שעדיין לא הוחלט כיצד לנהוג בה, לא ניתן לחייב את המשטרה למחוק את הרישום. אפשר לפנות במכתב מנומק ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש מחיקת הרישום (ולמעשה - סגירת התיק) אחרי תקופת זמן סבירה. עם זאת, פניה למשטרה או ליועץ המשפטי לממשלה עשויה “להעיר דובים ישנים” ולגרום בדיוק ההיפך: שמישהו יפתח את התיק ויחליט שהגיע הזמן דוקא להגיש כתב אישום לבימ”ש…אם נתפסו בחיפוש פחות מ15- גר’ גראס, האם יוגש כתב אישום לבימ”ש או שהעניין ייסגר ברישום בלבד? מה קורה אם מישהי נתפסה עם כמות כזו וכבר נמסר לה שהתיק ייסגר בלי משפט?חשוב להבין שרישום איננו עונש. אם נתפסה כמות של פחות מ-15 גר’, ככל הנראה ייפתח תיק חקירה במשטרה וזה אומר רישום אוטומטי במחשב, שתלויה ועומדת חקירה נגד אותה מישהי.

 

אחרי פרק זמן מסוים (שיכול להיות חודש-חודשיים ויכול להשתרע גם על פני ארבע-חמש שנים!) מחליטה המשטרה האם לסגור את התיק או להגיש כתב אישום לבימ”ש. הבחירה בין שתי האפשרויות נעשית ע”י התובעת המשטרתית, שמחליטה בעניין לפי שיקול דעתה ולפי נסיבות אחרות (עבר פלילי של החשוד, למשל). אם הוחלט על סגירת התיק - יימחק הרישום (או לפחות כך זה אמור להיות. בפועל צריך לפעמים להזכיר למשטרה למחוק אותו). אם הוחלט על הגשת כתב אישום - יתנהל משפט.

 

  • אם מישהי נתפסה עם 15-20 גר’ ועוכבה לחקירה ולאחר כמה זמן נמסר לה שהתיק ייסגר בלי כתב אישום ובלי משפט - האם יכולה להיות לדבר השפעה על עבודתה במוסדות ממשלתיים? על סיכוייה לקבל תעודת יושר?

ככלל - אם התיק נסגר אז אין רישום וכאילו לא קרה שום דבר. היא יכולה לגשת לתחנת המשטרה, לודא שהרישום נמחק ולקבל תעודת יושר. לא אמורה להיות לדבר השפעה על קבלה לעבודה במוסדות ממשלתיים או בתפקידים רשמיים שונים. אבל… לכל כלל יש יוצא מן הכלל: החוק מתיר למשטרה להעביר מידע גם על רישומים כאלה למספר מצומצם מאוד של גופים. לא מן הנמנע בכלל שאם היא תבקש להתקבל לעבודה ‘מסווגת’ באחד מן הגופים הבטחוניים או בענף ‘בטחוני’ של גוף כלשהו - יחזור הרישום האבוד לחיים ויעשה בעיות ממש כמו רישום קיים.

 

  • האם סטודנט למשפטים שיש לו רישום פלילי בעבירת סמים יוכל להיות עורך דין?

לשכת עורכי הדין היא הגוף שמעניק רשיון לעסוק בעריכת דין בישראל. הלשכה מוסמכת לשאול את המועמד לקבל רשיון האם יש לו עבר פלילי והוא חייב להשיב תשובה אמיתית. הלשכה מוסמכת לשקול האם ראוי להעניק רשיון לעריכת דין לאדם עם עבר פלילי, והיא כמובן רשאית גם לסרב.עם זאת, החלטתה של הלשכה חייבת להיות מנומקת והגיונית וסבירה: במלים אחרות, הלשכה יכולה לפסול מועמדות של אדם רק אם העבירה בה הורשע (או החקירה שעומדת נגדו) עלולה להשפיע לרעה על תפקודו כעו”ד.כך, למשל, סביר להניח שמי שהורשע במרמה, בזיוף מסמכים וכיו”ב - לא יקבל רשיון עריכת דין, שכן משמעות הפיכתו לעו”ד היא הגדלת החשש לביצוע מעשים דומים, והקלה משמעותית עליו בביצוע מעשים כאלה.לכן, אין תשובה חד-משמעית לשאלה זו, אך ניתן לומר כי ככלל, לא סביר שהלשכה תסרב להעניק רשיון למי שהורשע (או עומדת נגדו חקירה) בעבירה קלה יחסית, של שימוש או החזקת כמות קטנה של גראס או חשיש.לעומת זאת, למי שהורשע בסחר, בשידול קטינים או בהחזקת כמות גדולה, תהיה כנראה בעיה יותר רצינית.החלטתה של הלשכה, כמו של כל גוף מנהלי, פתוחה לביקורת של בית המשפט הגבוה לצדק.