מפלגת עלה ירוק

הודעה חשובה: האמור בדפים אלה אינו מהוה ייעוץ משפטי, אלא אך ורק הצגת מידע רלוונטי לעיון הציבור, ותיאור של המצב המשפטי הנהוג כפי שהוא עולה מדברי חוק שונים הפתוחים לעיון הציבור, באופן מרוכז לנוחות הקוראים.

לקבלת הפניה ליעוץ משפטי ראשוני חינם, לחצו כאן.

המידע המוצג כאן הוא כללי ואיננו ממצה ובשום פנים ואופן אינו יכול להוות תחליף להתייעצות עם עורך דין. מומלץ בחום לכל מי שיש לו בעיה או שאלה משפטית ספציפית להפנותה לעורך דין ובכל מקרה אל לו להסתמך רק על האמור כאן כדי לדעת כיצד לנהוג.דעו כי אחזקת סמים ושימוש בהם אינם חוקיים בישראל ועלולים לגרור עונשים חמורים. עם זאת, אתם אזרחים בעלי זכויות שאסור לאיש לפגוע בהן.

14.1.03 - שאלות נפוצות בנושאים שונים

• מה יכול לעשות אדם שנשלחה לביתו חבילה של ג’ראס מהודו בלי שיש לו קשר לכך, והחבילה נתפסה ע”י המשטרה?

חשוב תמיד לזכור שכל אדם הוא חף מפשע עד שתוכח אשמתו. זה אומר שהנטל להוכיח שמישהו אשם במשהו מוטל תמיד על רשויות התביעה ולא ניתן “להדביק” אשמה למישהו אם אין ראיות נגדו פשוט בגלל שאין לו הסבר טוב מי כן אשם בעבירה.
לכן, אם אדם במצב כזה הוזמן לחקירה במשטרה - הוא צריך פשוט לאמר את האמת: שאין לו שום מושג מי שלח לו ולמה, שהוא לא ביקש את זה ושאין לו שום קשר לעניין.
אם אותו אדם עומד על גירסתו בתוקף ולמשטרה אין שום ראיות אחרות נגדו (כמו למשל: זה ששלח, שאומר שמיודענו ביקש ממנו לשלוח לו ג’ראס…) סביר להניח שהתיק נגדו ייסגר ולא יוגש נגדו אישום לבימ”ש.

• אם עוצרים מישהי בחשד לשימוש בסמים ומגלים בבדיקה סימנים לעישון גראס (אבל לא נתפס גראס), מה העונש על ראיות לשימוש ללא החזקה?

חשוב להקדים ולאמר כי ראיות כשלעצמן אינן עילה לעונש, אלא הן כלים שבעזרתן מוכיחה התביעה את ביצועה של עבירה (או ראיות הגנה, שבעזרתן מוכיחה נאשמת שלא ביצעה עבירה). העונש ניתן רק אם מוכח ביצועה בפועל של עבירה בת-עונשין.
חשוב לדעת כי אין צורך לתפוס גראס בפועל כדי להאשים מישהי בשימוש בגראס. יכול להיות שהיא תואשם אפילו אם לא נתפס גראס בכלל, אם יש ראיות אחרות נגדה (כמו למשל: הודאה שלה שהשתמשה או עדות של אחרת נגדה).
על אזרחים, להבדיל מחיילים, המשטרה בדרך כלל לא מבצעת בדיקות לגילוי שימוש בגראס (בדיקות שתן או דם), פשוט כיון שדרושה הסכמת הנחקר לבדיקה כזו (שלא כמו בצבא, שחייל שמסרב לתת בדיקה יכול לעמוד לדין על עצם הסירוב!) וגם בגלל שהבדיקות יקרות. לכן, ההאישומים על שימוש בגראס מוגשים בדרך כלל כשנתפס גראס או כשיש הודאה של הנאשמת או עדות של אחר נגדה.

העונש על שימוש בגראס אינו חמור, בדרך כלל. אם מדובר בעבירה ראשונה, העניין נגמר בדרך כלל במאסר על תנאי (לא בפועל !) ואולי גם קנס. ישנן אפשרויות אחרות: אפשר לבקש מביהמ”ש לקבוע שהעבירה בוצעה מבלי להרשיע את הנאשם (כדי למנוע רישום על הרשעה פלילית), ואז ביהמ”ש יכול לתת צו מבחן או להטיל עבודות לתועלת הציבור על הנאשם.
חשוב להדגיש כי העונש משתנה בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות והאמור כאן אינו יכול להקיף את כל המקרים.

• מה משמעותו של מרשם תיקים סגורים?

למעשה אין הגדרה חוקית של “מרשם תיקים סגורים”. אם תיק חקירה פלילית נסגר במשטרה מכל סיבה שהיא (חוסר עניין לציבור, חוסר אשמה או היעדר ראיות) - הוא אמור להימחק מיד מהמירשם הפלילי (בפועל, לפעמים צריך להזכיר למשטרה למחקו).
כך גם לגבי הרשעה בעבירה ע”י בימ”ש, שהתיישנה - הרישום אודותיה אמור להימחק מהמרשם.
למרות זאת, ישנם גופים שיכולים לקבל גם מידע אודות רישום שנמחק: היועץ המשפטי לממשלה, קצין מבחן, השב”כ, המשטרה הצבאית ומחלקת ביטחון שדה של צה”ל, וכמובן המשטרה על יחידותיה השונות.
חשוב להדגיש כי גם גופים אלו אינם יכולים לקבל את המידע “סתם כך”, אלא רק לצורך מילוי תפקידם ובהתאם לכללים שונים שנקבעו לגבי כל אחד מהם.

• האם כדי להאשים מישהי בגידול סם מסוכן, רלוונטי השלב שבו נמצא הצמח (למשל, במקרה שבו השתיל ממש קטן או שהפרח טרם פרח)? האם אפשר להאשים אותה בניסיון לגידול סם מסוכן?

מי שבסמכותו לשקול באיזו עבירה להאשים הוא התובע (המשטרתי או פרקליט מהפרקליטות) והוא זה שיחליט באיזו עבירה להאשים את הנאשמת.
נראה, שאם הזרע כבר נשתל באדמה, התובע לא ייכנס לשאלה באיזה מצב בדיוק נמצא הצמח ופשוט יאשים את הנאשמת בגידול אפילו אם השתיל טרם נבט. הנאשמת תוכל לטעון בביהמ”ש שלא היה זה גידול אלא לכל היותר ניסיון גידול שנקטע באיבו וביהמ”ש יכריע כפי חוכמתו. למיטב ידיעתי בימ”ש ישראלי טרם נזקק להכרעה כזו.
לעומת זאת, אם הנאשמת נתפסה ע”י השוטרים כאשר היא בדיוק שותלת את הזרע באדמה - סביר יותר שתואשם בניסיון לגידול ובהחזקה ולא בגידול.

• כאשר נערך חיפוש ברכבו של אדם ונמצאה כמות קטנה של סמים (למשל: גרם אחד של חשיש) - האם חבריו של מחזיק הרכב צפויים גם הם לתביעה פלילית?

התשובה לשאלה זו עשויה להשתנות ממקרה אחד למשנהו. ייתכנו תשובות שונות בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה. כמו בשאלות אחרות, ננסה גם כאן להציב מספר קווים מנחים:
כאשר נתפסים סמים במקום מסוים (רכב, בית מגורים וכיו”ב), עשויה להיוצר חזקה חוקית שכל הנמצאים במקום מחזיקים בסם במשותף. כמו במקרה של החזקה בדבר כמות סמים לשימוש עצמי (ראו שאלות מ11.12-), מדובר בחזקה שניתן להפריך אותה במשפט ע”י הבאת הוכחות.
אם כן, באופן עקרוני קיימת אפשרות להעמיד לדין גם את חבריו של מחזיק הרכב, אבל הדבר תלוי בנסיבות נוספות. כך, למשל, חשובה השאלה היכן בדיוק נתפס הסם: האם מתחת למושב הנהג, האם בתא הכפפות שנמצא ליד מושב הנוסע, ליד רגלי הנוסעים מאחור וכו’.
כמו כן, חשוב לדעת מה אמרו המעורבים בחקירה וכן עברם של המעורבים: האם הנהג לקח על עצמו את האחריות או שמא התנער ממנה וטען שהסם שייך דוקא לאחד הנוסעים; האם הנוסעים הודו שידעו שמוחזק סם ברכב או לא; האם למחזיק הרכב עבר פלילי בתחום הסמים; האם לנוסעים האחרים עבר כזה.
לסיכום, אפוא, הגשת כתב אישום נגד אדם נמצאת בשיקול דעתו של התובע, והוא מחליט אם לעשות זאת לפי מכלול הראיות שבתיק החקירה.

• האם משקל הסם שהחוק מדבר עליו (או זה שנדון בפועל בביהמ”ש) הוא משקל הסם נטו או גם תערובת עם חומרים אחרים שאינם מוגדרים כסמים מסוכנים, כגון טבק (”קססה”)?

אם נתפסה בחיפוש מריחואנה מעורבבת עם טבק (”קססה”) ויוגש כתב-אישום לבימ”ש - הכמות שבהחזקתה יואשם הנאשם היא הכמות הכוללת, כלומר: הגראס והטבק ביחד.
לעומת זאת, אם נתפסו שתילי מריחואנה - חייבת התובעת לציין בכתב האישום את משקלם “נטו”, כלומר: רק הצמח בלי העציץ, האדמה וכו’.

• מה קורה אם מישהי שנשפטה על שימוש עצמי וקיבלה מאסר על תנאי נתפסת קונה 3 קילו גראס? האם ניתן להפעיל נגדה את המאסר המותנה?

מי שנתפסה קונה 3 קילו גראס תואשם בהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי. זוהי עבירה חמורה יותר מאשר שימוש עצמי (העונש המקסימלי הקבוע לה בחוק הוא 20 שנות מאסר, לעומת עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר לשימוש עצמי).
הכלל הוא שניתן להפעיל מאסר על תנאי על עבירה חמורה יותר מאותו סוג (עבירת סמים). כלומר: מי שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה על שימוש עצמי - יכול שיופעל נגדו המאסר המותנה על עבירות של סחר, תיווך, שידול קטינים ועוד, ולא רק על עבירה של שימוש עצמי.
עם זאת, אם בגזר-הדין הראשון (בו הוטל מאסר על תנאי) נכתב במפורש שהמאסר המותנה יופעל רק על עבירה של שימוש עצמי - לא ניתן יהיה להפעיל את המאסר על תנאי. אבל זה חריג ולרוב לא נכתב כך בגזרי-דין.
בכל זאת, לא אבדה תקוותה של הקונה חסרת-המזל: אם היא אכן תורשע בבימ”ש על קניית והחזקת שלושת הקילוגרמים - היא תוכל לנסות לשכנע את ביהמ”ש להאריך את המאסר המותנה ולא להפעילו מיד. התוצאה תהיה שהיא לא תיכלא אלא תינתן לה הזדמנות נוספת.

• מה העונש על גידול מריחואנה בשטח ציבורי? האם יש הבדל בין גידול כזה לבין גידול בשטח פרטי?

ככלל, אין הבדל בעונש. עם זאת, יכולים להיות חריגים לכלל: למשל, אם הגידול נעשה בשטח שבו יש סיכוי שקטינים ייחשפו לסם - הדבר עלול להחמיר את העונש.
ההבדל יבוא לידי ביטוי בדרך-כלל ברמת קושי ההוכחה מבחינת התביעה, להראות שהגידול נעשה ע”י הנאשם ושייך לו. מטבע הדברים, כשאדם מגדל שתיל בעציץ בביתו הפרטי, סביר להניח שלא יוכל להתכחש לעובדה שהוא המגדל ושהעציץ שייך לו.
עם זאת, חשוב לציין שאם נתפס אדם “מטפל” בשתילים בשטח ציבורי (בוחן אותם, משקה אותם או קוטף אותם) - יהיה לו קשה כמעט באותה מידה להתכחש לגידולים.

• אם נפתח למישהי תיק במשטרה על החזקה ושימוש בסם ואחרי שנה ויום עדיין לא הוגש כתב אישום לביהמ”ש - האם יכולה החשודה לדרוש את סגירת התיק?

לא, אלא אם היא קטינה (מתחת לגיל 18).
לגבי קטינים קיימת הוראה מיוחדת בחוק הקובעת שהתביעה אינה יכולה להגיש נגדם כתב-אישום אם עברה שנה. לגבי בגירים אין הוראה דומה ובמקרים רבים מוגשים כתבי אישום על עבירות לאחר שנה, שנתיים ואפילו יותר.

• מה קורה כשנתפסו בחיפוש חומרים שהם “לא בדיוק סמים”, כמו למשל: זרעי פרג (”Poppy”)? האם יש בסיס להגשת תביעה פלילית נגד החשוד שאצלו נתפס החומר?

“הסמים המסוכנים” בחוק הישראלי הם החומרים הכתובים ברשימה שמופיעה כתוספת לפקודת הסמים המסוכנים. כל חומר שמופיע ברשימה זו (או תרכובת כימית שלו) הוא סם מסוכן. כל חומר שאיננו מופיע ברשימה הוא לא סם מסוכן ואין איסור להחזיק בו.
בדוגמה שהבאנו, למשל, מדובר בזרעי צמח הפרג. זרעים אלה אינם מופיעים בתוספת הנ”ל ולכן הם לא סם מסוכן. לא ניתן להגיש כתב-אישום לבימ”ש על החזקת זרעים כאלה.
חשוב לציין כי הנטל להוכיח שמדובר בסם מסוכן מוטל על התביעה. בדרך כלל, במשפטים על סמים, התביעה מגישה לתיק חוות-דעת של מומחה שבדק את החומר במעבדה ומצא שזהו חומר שמופיע ברשימה שבתוספת הנ”ל ועל כן הוא סם מסוכן.