מפלגת עלה ירוק

• מה יכול לעשות מועמד לשירות צבאי שנתפסו אצלו בחיפוש 80 גרם של מריחואנה כדי שלא ייפגע שירותו הצבאי?

לא הרבה, למרבה הצער. צעיר שנתפס וברשותו כמות כזו של מריחואנה, לבטח נפתח נגדו תיק חקירה פלילי במשטרה. אם עד למועד הגיוס לא קיבל הצעיר הודעה אחרת - התיק נמצא עדיין בחקירה או בטיפול משטרתי אחר (למשל, הכנה לתביעה פלילית). לא ניתן לחייב את המשטרה למסור מידע על שלבי הטיפול בתיק, על כונותיה ביחס לטיפול בו בהמשך או על מועד סיום משוער לטיפול בתיק.
האפשרויות, בסיומו של הטיפול המשטרתי הן או סגירת התיק או הגשת כתב אישום לבימ”ש.
אפשר לפנות במכתב למשטרה ולציין שמדובר בצעיר טרם גיוסו ולבקש יפה לסגור את התיק מבלי להעמיד לדין פלילי. במקרה כזה, יוכלו לסייע לצעיר נסיבות מקילות כמו: היעדדר עבר פלילי, חיים “נורמטיביים” (בית ספר, התנדבות בקהילה, סיוע למשפחה וכיו”ב).
אם מוגש כתב אישום לבימ”ש - אפשר לפנות לתובע בבקשה מיוחדת לסגור את התיק לאור הנסיבות, או לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להורות על עיכוב הליכים משפטיים (עיכוב שמשמעותו המעשית היא כמו סגירה של התיק, בתנאי שהנאשם לא יעבור עוד עבירות אח”כ).

• תלמידת תיכון קיבלה הזמנה לחקירה מהמשטרה ונאמר לה ש”שמה מוכר להם” (היא נחקרה בעבר). היא מאמינה ששמה הוזכר בחקירות של אחרים שנחקרו ע”י המשטרה. מה עליה לעשות? כיצד כדאי להתנהג בחקירה?

אם ישנן ראיות לביצוע עבירה ע”י מישהי, המשטרה מוסמכת לפתוח בחקירה נגדה ולהזמינה למסור עדות. ראיות יכולות להיות, למשל, עדות של אחר או אחרים נגדה.
התלמידה חייבת להתייצב לחקירה, והיא יכולה לבקש שאחד מהוריה ינכח בחקירה וכן להיחקר ע”י חוקרת נוער. ההנחיות הפנימיות של המשטרה מנחות את החוקרים לחקור נערות, ככל האפשר, ע”י חוקרות-נוער (זה לא מחייב את המשטרה אבל הם חייבים לפחות לנסות).
בחקירה חייבת התלמידה להשיב תשובות אמת בלבד, אבל מותר לה גם לשמור על זכות השתיקה, ולסרב לענות בכלל (על כל השאלות) או על שאלה אחת או על כמה שאלות, לפי בחירתה. עם זאת, ראוי לציין שאם יוגש אישום נגד לבימ”ש, שתיקתה יכולה להעלות חשד נגדה, ולכן כדאי להסביר למה בוחרים לשתוק.
התלמידה יכולה גם לבקש לרשום את תשובותיה בעצמה על גיליון החקירה, והיא יכולה גם להתעקש על רישום מדויק של תשובתה כפי שנאמרה לחוקרת (אם הרישום אינו מדויק - התלמידה יכולה לסרב לחתום על הגיליון ולציין שהיא מסרבת לחתום כיון שהרישום של דבריה אינו מדויק).
בחקירה כדאי להתנהג בצורה רגועה ומנומסת, ולהשיב תשובות אמת (או לסרב להשיב, אבל גם בצורה מנומסת).
החוקרת יכולה לעמת את הקטינה עם דברים שאמרו עליה אחרים (אך אינה חייבת למסור לה שום מידע), או עם ראיות אחרות, אולם אסור לה “להמציא” דברים שלא קיימים או שלא נאמרו כדי להלחיץ את התלמידה.
לחוקרת מותר לדבר בטונים תקיפים ואף להטיח בפני התלמידה שהיא משקרת, אך אסור לה לנקוט אלימות או להשתמש בשיטות חקירה פוגעניות.

• מה העונש הצפוי לאדם שמשדל קטינים לשימוש בסמים כדי להרויח מזה כסף?

שידול קטינים לשימוש בסמים היא עבירה חמורה, מן החמורות ביותר בעבירות הסמים. העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה זו הוא 25 שנות מאסר בפועל, ובתי המשפט מקפידים מאוד בעבירות כאלה ומטילים עונשים חמורים.
חשוב להדגיש שגם שידול קטינים לסמים שלא על מנת להרויח מזה כסף היא עבירה חמורה מאוד. אבל העובדה שהדבר נעשה לשם רוח כספי יכולה לשמש סיבה להחמרה בעונשו של מי שיורשע בביצוע עבירה כזו.
עם זאת, לא קיימת תשובה חד-משמעית לשאלה זו: העונש על עבירות נמצא בשיקול דעתו של בית המשפט, וזה שוקל שיקולים רבים ושונים בטרם הוא מחליט על העונש. בין היתר, שוקל בית המשפט האם לנאשם יש עבר פלילי, מה מצבו המשפחתי, הבריאותי והסוציאלי, מה תרומתו לקהילה, מה היו נסיבות ביצוע העבירה, גילו של הקטין וסוג הסם בו מדובר (כאשר מדובר בסמים קשים יותר - העונשים חמורים יותר).

• חיילת שנתפס בתיקה כלי משומש לעישון סמים, שנחקרה במצ”ח והכחישה את כל החשדות נגדה, נמסר לה שיוגש כתב אישום. היא סבורה שאין ראיות נגדה לשימוש בסמים. מה באפשרותה לעשות?

אם אין ראיות לשימוש או להחזקת סמים, סביר להניח שלא יוגש כתב אישום בנושא זה, אלא רק בעבירה של החזקת כלי-עישון. זוהי עבירה שהעונש עליה בחוק זהה לזה של שימוש עצמי, אך העונשים המוטלים עליה בפועל על ידי בתי המשפט בדרך כלל חמורים פחות.
ראשית חוכמה, אם יוגש כתב אישום נגד החיילת, כדאי לה לבקש שימונה לה סניגור צבאי. שירותי הסניגור ניתנים חינם וסביר מאוד להניח שהוא ייטיב לנהל את הגנתה משתעשה זאת בעצמה.
כאמור, אם אין ראיות לשימוש בסם כנראה שלא תואשם לפי סעיף זה, אולם זה יכול לקרות. אם אכן תואשם - צריך לנהל את המשפט ולסכל את מאמצי התביעה להוכיח שהיא השתמשה בסמים: אם אין לתביעה עדות על כך והיא הכחישה זאת בחקירתה, כל שעליה לעשות הוא לדבוק בביהמ”ש בעדותה שמסרה במצ”ח (יש לה זכות לקבל לידה העתק של העדות ולעיין בה).
אשר לאשמה בהחזקת כלי-עישון, כאן הדברים מסובכים יותר מאחר ויש ראיה נגדה - כלי העישון עצמו.
לכן, יהיה קשה יותר להוכיח שאין היא אשמה בעבירה זו, אולם הדבר אינו בלתי-אפשרי ותלוי בגורמים נוספים (איך הסבירה את הימצאות הכלי בתיקה בחקירה במצ”ח; האם הודתה בהחזקה; למי טענה שהכלי שייך; ועוד).

• קטין הוזמן לחקירה אחרי שנמצא בביתו גראס. הוא מעוניין לעבור את החקירה מבלי לנקוב בשמותיהם של אחרים. האם יש דרך לעשות זאת?

כאמור לעיל, בחקירה חייבים להשיב תשובות אמת בלבד, ולכן אסור לקטין לשקר בחקירתו.
עם זאת, הוא אינו חייב לענות על כל השאלות: מותר לו לסרב לענות על אחת מהן, על כולן או על חלקן ולשמור על זכות השתיקה.
לכן הפתרון הוא פשוט להודיע לחוקרת בנימוס שהוא מעוניין לשמור על זכות השתיקה, כל פעם שיישאל אודות אנשים אחרים.
חשוב לזכור שאם יוגש כתב אישום לבימ”ש נגד הקטין, שתיקתו בחקירה עלולה לשמש לחיזוק הראיות נגדו או להגברת החשד, ולכן כדאי לקטין לתת הסבר סביר לסירובו לענות על שאלה (אחת או כמה). הוא יכול, כמובן, לבקש מהחוקרת לרשום שהוא מבקש לשתף פעולה אך אינו מעוניין למסור מידע על אחרים. עליו לזכור כי יתכן שבמשפטו (אם אכן יוגש אישום נגדו), ביהמ”ש לא יראה זאת כסיבה טובה ועלול להתייחס לכך בעין לא יפה.

• האם קטינה שנפתחה נגדה חקירה אך לא הוגש נגדה אישום בחלוף שנה יכולה לפנות לביהמ”ש ולדרוש את סגירת התיק נגדה?

לא ניתן לפנות לבית המשפט כיון שלא הוגש תביעה פלילית לביהמ”ש ולכן הוא אינו מעורב בעניין כלל. אפשר לפנות למשטרה ולבקש את סגירת התיק. חשוב לציין שלכלל זה, שלא ניתן להגיש אישום נגד קטין בחלוף שנה, יש חריג, והוא - אם ניתן אישור של היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום למרות שחלפה שנה. היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לאשר זאת, אך הוא יעשה זאת רק במקרים חריגים, כאשר יש סיבה מוצדקת לנהוג כך.

• קטינה בת 16 נתפסה בכניסה לישראל כשעליה חצי ג’וינט של מריחואנה שהביאה עבור אדם אחר. האם המשטרה יכולה להאשימה בסחר, יבוא, יצוא והחזקת סמים?

חשוב לדעת, שהעברת סמים לאחר גם ללא תמורה (כספית או אחרת) היא סחר לכל דבר ועניין, וניתן להאשים את המעבירה בסחר בסמים.
חשוב לדעת גם שהעברה של כל כמות גראס לאחר (בין אם זה פחות או יותר מ15- גרם) היא סחר וניתן להאשים את המעבירה בסחר בסמים.
ההאשמות בהחזקה ובייבוא של סמים אף הן מדויקות - שהרי הקטינה החזיקה בסמים ואף ייבאה אותם מארץ אחרת לישראל.
בקשר להאשמה בייצוא, הדברים מורכבים יותר: על פני הדברים נראה כי לא ניתן להאשים אדם בייבוא ובייצוא, בקשר לאותה כמות של סמים. עם זאת, יתכנו מקרים שאשמה כזו מדויקת. כדאי לבדוק את חומר החקירה שבידי המשטרה (המשטרה חייבת להניח לנאשמת או למישהו מטעמה לצלם את החומר) ולהתייעץ עם עו”ד.